כבר נשמעים קולות לא מעטים לגבי תופעת ריבוי גרסאות הכיסוי במוסיקה הישראלית בשנים האחרונות,גם כתוצאה מהיסטריית "כוכב נולד",גם בעקבות המחווה ל"חתונה לבנה" שיצאה לאור לא מזמן וגם עם יציאת האוסף הגדול "עבודה עברית" לפני זמן קצר. בכל מקרה, מדובר באוסף טוב שברור שהוא מתנה נהדרת לחג ובהחלט חשוב למוסיקה המקומית משום שדרכו ניתן לראות כיצד שירים רבים עליהם גדלו דורות שונים משתקפים בעיבוד,הפקה וביצוע עכשוויים. באוסף ששים שירים,כראוי לחגיגות הששים המגיעות אלינו בקרוב,וחוץ ממספר ביצועים חיוורים ושמרניים ("כלניות","למה יושי","אמא","עוד דקה את נעלמת" ועוד) שעליהם לא נרחיב את הדיבור מדובר באוסף מגוון,מסוגנן ומהנה מאד.
לפני שנתפנה לתאר את תריסר השירים הטובים באלבום,מעט על השאר-
באלבום מחווה מעין זה ניתן לחלק את הרפרטואר למספר קטגוריות: בראשונה,זו המיוחדת לקאוורים שאינם מעלים או מורידים והם אולי חסרי החשיבות ביותר,הייתי מונה את "איך לאהוב אותך" של אלכס ואביב גפן,"ימי בנימינה" של דין דין אביב,"מכת שמש" של נועם רותם ו"שיר הפריחה" של שרית חדד.
הקטגוריה השנייה היא זו של קאוורים שונים בתכלית מן המקור אך שאינם מצליחים לשדרג את המקור אלא להפך- מזיקים לו: "אמא" של אישתאר,"איפה טעינו" של דני רובס,"רגאיי העצלן" של הדג נחש,"אני אשיר לך שיר" של התקווה 6,"כל האמת" של מטרופולין,"אתם זוכרים את השירים" של פבלו רוזנברג,"סוף העונה" של רונה קינן ו"אחכה לך" של שרון קרלן.
הקטגוריה השלישית היא של קאוורים מעניינים שבהחלט מכבדים את המקור אך בד בבד מעניקים רובד שונה ואישי-אמנותי לביצוע החדש:
"בראשית" של אבי קושניר (הפתעה סופא נעימה),איה כורם עם "ערב ב' כסלו (למרות ההשמצה האופנתית),"מנסים להגיע" של האחים אבן צור,"נוסע בעקבות האהבה" של איתן מסורי,"כשצלצלת רעד קולך" המרשים של אסף ארליך,"שני תפוחים" שיושב בול על אפרת בן צור,"רק אתמול" של אריק סיני,"למה עכשיו" תפור על אתניקס,דיזיאק מרתקים עם "ריקי",דנה אינטרנשיונל פגעה בול עם "במקום הכי נמוך בתל אביב",דנה ברגר בחרה בהפקה נכונה ל"שובי לביתך" העגמומי,היהלומים עם זהבה בן ב"צלילי הלילה",יהודית רביץ ב"ציפור מדבר",יהלי סובול ב"נפתלי הדג",יונתן רזאל ב"עוד יום",יסמין לוי ושלמה בר ב"צור משלו אכלנו",ליאור אלמליח יכול היה להרשים יותר מב"תפוח חינני",מאור כהן ב"שיר של יום חולין",מוש בן ארי מעז ב"היא יושבה לחלון",מירי מסיקה ב"ככה זה לאהוב אותך",נתנאלה מרטיטה ב"באביב",עידן יניב מפתיע לטובה ב"תשאירי לי מקום",פיטר רוט עשה סוויץ' פנטסטי ב"מישהו שומע אותי",קרולינה טובה כרגיל ב"יום בו יקום",קרן אן ענוגה ורכה ב"רחוב הנשמות הטהורות",רמי קליינשטיין נותן את הנשמה ב"הכעס",שלומי סרנגה מפואר ב"את תלכי בשדה" בעיבוד מרשים של יוני בלוך,שלומי שבת מקצוען כרגיל ב"ניגונה של השכונה",שמעון בוסקילה טוב מאד ב"שושנת פלאים",שרונה נסטוביץ' בביצוע חמוד ל"היא לא תשוב",שרונה פיק נותנת בראש עם "חולצה כחולה" ותומר יוסף ובן הנדלר מצויינים ב"עברתי רק כדי לראות".
ועכשיו לטובים שבשירי האלבום:
אברהם טל,לשעבר סולן "שוטי הנבואה" מרשים בביצוע ל"אדם צובר זכרונות", שמתנשא בהרבה מעל הגרסה המקורית ומהווה בחירה הולמת ואנרגטית לפתיחת האלבום.
באלבום נשמע גם ביצוע מפתיע ומורכב של נינט טייב לשיר נוסף של יונה וולך "לא יכולתי לעשות כלום". נינט הולכת ומבשילה כמבצעת ובהחלט נותנת כאן הצגה של ממש."לוס כפרוס" האלמונים מציגים ביצוע רגאיי- סלסה נהדר ל"נכון להיום" של זוהר ארגוב שמדגיש את הצד האופטימי ובכך נותן ערך מוסף של ממש לשיר המצוין הזה.דודו טסה ב"אמי אמי" של אהובה עוזרי מחשמל ועוצמתי,אורן לוטנברג מבצע גרסה גברית מפתיעה וחזקה ל"בלדה לנאיבית" של יעל לוי, דודי לוי מציג עוד הברקה מבית היוצר שלו עם חידוש ל"איש אלם גבוה ודק" של צמד העופרים בעיבוד מתכתי ועדכני.
"רדיו רמאללה" של יהודה פוליקר וברי סחרוף מסחרר ממש, התוספת של סחרוף במקום ומוסיפה נפח לשיר המצוין גם כך. פרשנות מרתקת ואורבאנית של "דבק" נמצא ב"שיר תשרי" של חווה אלברשטיין: אווירת הסתיו שחודרת כל כך חזק במקור עוברת יפה גם כאן-גם בעיבוד וגם בביצוע. הכסאח של יוסלס איי די הולם ככפפה את הקלאסיקה של השלושרים "לו הייתי פיראט" בביצוע חזק ואנרגטי.
ומעל כל אלה,שני שיאי האלבום- רמי דנוך הותיק בביצוע ועיבוד מוקפדים ומתנגנים לעילא ולעילא לשיר "את" של מוש בן ארי שפשוט בנוי לקחת את המאזין מעלה מעלה. בחירה טובה,ביצוע נפלא.ולסיום,גרסה יפהפיה של יעל דקלבאום ל"פמלה" של בועז שרעבי, לעשות קאבר לווקאליסט ענק כמו שרעבי זו משימה כמעט בלתי אפשרית ולא יכולתי שלא לצפות לשיא הבא בשיר בו דקלבאום תתקשה ותעגל פינות אבל זה פשוט לא קרה. דקלבאום שרה מושלם, מרגשת ואף מוסיפה ערך מוסף של נשיות לשיר המקורי.
בשלש מלים: מגוון,מהנה,לקנות!
לפני שנתפנה לתאר את תריסר השירים הטובים באלבום,מעט על השאר-
באלבום מחווה מעין זה ניתן לחלק את הרפרטואר למספר קטגוריות: בראשונה,זו המיוחדת לקאוורים שאינם מעלים או מורידים והם אולי חסרי החשיבות ביותר,הייתי מונה את "איך לאהוב אותך" של אלכס ואביב גפן,"ימי בנימינה" של דין דין אביב,"מכת שמש" של נועם רותם ו"שיר הפריחה" של שרית חדד.
הקטגוריה השנייה היא זו של קאוורים שונים בתכלית מן המקור אך שאינם מצליחים לשדרג את המקור אלא להפך- מזיקים לו: "אמא" של אישתאר,"איפה טעינו" של דני רובס,"רגאיי העצלן" של הדג נחש,"אני אשיר לך שיר" של התקווה 6,"כל האמת" של מטרופולין,"אתם זוכרים את השירים" של פבלו רוזנברג,"סוף העונה" של רונה קינן ו"אחכה לך" של שרון קרלן.
הקטגוריה השלישית היא של קאוורים מעניינים שבהחלט מכבדים את המקור אך בד בבד מעניקים רובד שונה ואישי-אמנותי לביצוע החדש:
"בראשית" של אבי קושניר (הפתעה סופא נעימה),איה כורם עם "ערב ב' כסלו (למרות ההשמצה האופנתית),"מנסים להגיע" של האחים אבן צור,"נוסע בעקבות האהבה" של איתן מסורי,"כשצלצלת רעד קולך" המרשים של אסף ארליך,"שני תפוחים" שיושב בול על אפרת בן צור,"רק אתמול" של אריק סיני,"למה עכשיו" תפור על אתניקס,דיזיאק מרתקים עם "ריקי",דנה אינטרנשיונל פגעה בול עם "במקום הכי נמוך בתל אביב",דנה ברגר בחרה בהפקה נכונה ל"שובי לביתך" העגמומי,היהלומים עם זהבה בן ב"צלילי הלילה",יהודית רביץ ב"ציפור מדבר",יהלי סובול ב"נפתלי הדג",יונתן רזאל ב"עוד יום",יסמין לוי ושלמה בר ב"צור משלו אכלנו",ליאור אלמליח יכול היה להרשים יותר מב"תפוח חינני",מאור כהן ב"שיר של יום חולין",מוש בן ארי מעז ב"היא יושבה לחלון",מירי מסיקה ב"ככה זה לאהוב אותך",נתנאלה מרטיטה ב"באביב",עידן יניב מפתיע לטובה ב"תשאירי לי מקום",פיטר רוט עשה סוויץ' פנטסטי ב"מישהו שומע אותי",קרולינה טובה כרגיל ב"יום בו יקום",קרן אן ענוגה ורכה ב"רחוב הנשמות הטהורות",רמי קליינשטיין נותן את הנשמה ב"הכעס",שלומי סרנגה מפואר ב"את תלכי בשדה" בעיבוד מרשים של יוני בלוך,שלומי שבת מקצוען כרגיל ב"ניגונה של השכונה",שמעון בוסקילה טוב מאד ב"שושנת פלאים",שרונה נסטוביץ' בביצוע חמוד ל"היא לא תשוב",שרונה פיק נותנת בראש עם "חולצה כחולה" ותומר יוסף ובן הנדלר מצויינים ב"עברתי רק כדי לראות".
ועכשיו לטובים שבשירי האלבום:
אברהם טל,לשעבר סולן "שוטי הנבואה" מרשים בביצוע ל"אדם צובר זכרונות", שמתנשא בהרבה מעל הגרסה המקורית ומהווה בחירה הולמת ואנרגטית לפתיחת האלבום.
באלבום נשמע גם ביצוע מפתיע ומורכב של נינט טייב לשיר נוסף של יונה וולך "לא יכולתי לעשות כלום". נינט הולכת ומבשילה כמבצעת ובהחלט נותנת כאן הצגה של ממש."לוס כפרוס" האלמונים מציגים ביצוע רגאיי- סלסה נהדר ל"נכון להיום" של זוהר ארגוב שמדגיש את הצד האופטימי ובכך נותן ערך מוסף של ממש לשיר המצוין הזה.דודו טסה ב"אמי אמי" של אהובה עוזרי מחשמל ועוצמתי,אורן לוטנברג מבצע גרסה גברית מפתיעה וחזקה ל"בלדה לנאיבית" של יעל לוי, דודי לוי מציג עוד הברקה מבית היוצר שלו עם חידוש ל"איש אלם גבוה ודק" של צמד העופרים בעיבוד מתכתי ועדכני.
"רדיו רמאללה" של יהודה פוליקר וברי סחרוף מסחרר ממש, התוספת של סחרוף במקום ומוסיפה נפח לשיר המצוין גם כך. פרשנות מרתקת ואורבאנית של "דבק" נמצא ב"שיר תשרי" של חווה אלברשטיין: אווירת הסתיו שחודרת כל כך חזק במקור עוברת יפה גם כאן-גם בעיבוד וגם בביצוע. הכסאח של יוסלס איי די הולם ככפפה את הקלאסיקה של השלושרים "לו הייתי פיראט" בביצוע חזק ואנרגטי.
ומעל כל אלה,שני שיאי האלבום- רמי דנוך הותיק בביצוע ועיבוד מוקפדים ומתנגנים לעילא ולעילא לשיר "את" של מוש בן ארי שפשוט בנוי לקחת את המאזין מעלה מעלה. בחירה טובה,ביצוע נפלא.ולסיום,גרסה יפהפיה של יעל דקלבאום ל"פמלה" של בועז שרעבי, לעשות קאבר לווקאליסט ענק כמו שרעבי זו משימה כמעט בלתי אפשרית ולא יכולתי שלא לצפות לשיא הבא בשיר בו דקלבאום תתקשה ותעגל פינות אבל זה פשוט לא קרה. דקלבאום שרה מושלם, מרגשת ואף מוסיפה ערך מוסף של נשיות לשיר המקורי.
בשלש מלים: מגוון,מהנה,לקנות!
מורה לאנגלית ולתאטרון בתיכון רכז פרוייקט האומנויות "חלון פתוח" ומבקר המוסיקה הישראלית של התכנית "בילוי היום" בגלי צה"ל.
